הרקע לכתיבת השיר

״שלום עליכם״ הוא פיוט אנונימי מהמאה ה-17 המושר בכל עדות ישראל בליל שבת, כשבכל עדה הנוסח מעט שונה.
על פי אליהו שלייפר, הלחן לפיוט חובר עבור שירת זמירות בבית הכנסת הקונסרבטיבי בארה״ב ב-1918 ונדפס לראשונה בקובץ The Music of the Jewish Songster של מלחין השיר ישראל גולדפרב ואחיו. הוא שימש לשירה בציבור בברוקלין, והתפרסם בקובץ “זמירות ותשבחות לליל שבת” בעריכת ישראל גולדפרב וישראל הרברט לווינטאל (הרב המרכזי של יהודי ברוקלין) בשנת 1920.

מאפיינים טקסטואלים

• טקסט הפיוט מציין את המעבר מהמרחב הכללי והציבורי- בית הכנסת, אל המרחב האישי והמשפחתי - ביתו של האדם. הוא מושתת על מדרש ממסכת שבת המספר כי שני מלאכי שרת מלווים את האדם בצאתו מבית הכנסת לאחר תפילת ערבית של שבת עד ביתו, ומברכים אותו ואת יושבי הבית.
• בטקסט שני בתים, אם כי בפיוט המקורי שני בתים נוספים אותם לא נהוג לשיר כיום בלחן של ישראל גולדפרב.
• מלאך בתנ״ך הוא שליח, גם שליח מטעמו של ה’ (שמופיע ברוב המקרים כבן אנוש), וגם שליח אנושי שנשלח מטעמם של בני האדם. בפיוט זה ברור כי מדובר בשליחיו של אלוהים: “מִמֶּלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא”.
• לשורה הראשונה בטקסט יש שתי גרסאות: האחת - ״שלום עליכם מלאכי השרת״ והשנניה - ״שלום עליכם מלאכי השלום״.

מאפיינים מוזיקליים

• לחן השיר כתוב בסולם פה מינור הרמוני, עם שימוש תכוף בסקונדה המוגדלת הנוצרת בין המדרגה ה-6 לבין המדרגה ה-7 שהוגבהה במחצית הטון.
• השימוש התכוף בסקונדה המוגדלת מעניק לשיר גוון ״יהודי״ שכן היא אופיינית לשטייגר ״אהבה רבה״ שהשימוש בו שכיח בקרב חזני מזרח אירופה.
• השיר מורכב מארבעה משפטים מוזיקליים. המשפט הראשון והשני מולחנים באופן דומה, כשהשוני בא בסיום המשפט, אם כי שניהם מסתיימים באופן פתוח על הדומיננטה. המשפטים השלישי והרביעי מנהלים ביניהם קשר פריודי כשהראשון מביניהם מסתיים באתנח דומיננטי ואילו השני מסיים על צליל הטוניקה. מקובל לחזור פעמיים על שני משפטים אלה ובכך להעניק להם אופי של ״פזמון״.
• בשיר, כאופייני לפיוט, יש לא מעט קישוטים בהם מספר צלילים על הברה טקסטואלית אחת.