## על הפיוט הפיוט "אודה לאלי" הוא פיוט שבח והודיה לאל. המשורר משבח את האל ומודה לו על כך שהוא עתיד לגאול את עם ישראל ממצוקת הגלות. יהודי תימן נוהגים לשיר אותו בשמחות והוגים את אתיותיו על פי ההגייה השמית. ניתן לבצע את הפיוט גם על פי ההגייה הספרדית (כפי שנהוג לדבר היום) על פי ההגייה השמית. הפיוט ארוך מאוד ושורותיו כתובות באקרוסטיכון של אותיות הא'-ב'. בעיבוד שבחרנו מבוצעות 4 משורות הפיוט. ## פירושי מילים כּוֹנְנִי – בוראי צוּר פּוֹעֲלִי – מחזק אותי אֲקַוֶּה – אייחל אַסְדִּיר – אעשה באופן קבוע שְׁבָח נָאֶה – תפילה יְחִידָה – נשמה מַלְּלִי - התפללי גַּלִּי לְמַצְפּוּנֵךְ – גלי את מחשבותייך (פנייה לנשמה)  רָאשֵׁי מַחֲנֵךְ – לחכמים קוֹנֵךְ – בוראך (כינוי לאל) זֵדִים – רשעים הֱלִיצוּנִי – לעגו לי, הסיתו נגדי שׂוֹטְנִי – אויבי עֱנוּת – תפילת עָנִי – נזקק אוֹפְלִי – חשכת הגלות
## מאפיינים מוזיקליים - הפיוט מורכב מיחידה מוזיקלית החופפת לשורה בפיוט. יחידה מוזיקלית זו חוזרת על עצמה כמספר שורות בפיוט. היחידה המוזיקלית מורכבת משני משפטים מוזיקליים שכל אחד מהם חוזר פעמיים ברצף (a ו b). הלחן לשורה השלישית (c) שונה חציה (הצלע הימנית שלה) הוא מנגינה חדשה החוזרת על עצמה שלוש פעמים ברצף והלחן לחציה השני (הצלע השמאלית) הוא "מעין" אלתור, הרחבה חופשית של המשפט הראשון ביחידה המוזיקלית. ההרחבה מתחילה ברצ'יטטיב ממשיכה ברצף של קפיצות מלודיות בעלייה עד לצליל השיא של הפיוט ומסתיימת בדומה לכל המשפטים הראשונים של היחידה המוזיקלית. - כך נראה מבנה היחידה המוזיקלית ביחס לשורה הראשונה בפיוט. יחס זה נשמר לאורך כל שורות הפיוט למעט השורה השלישית.

חלק	משפט	מס' תיבות	טקסט
A	a	4	אודה לאלי כונני צור פועלי
A	a	4	אודה לאלי כונני צור פועלי
B	b	4	הוא ישמעה קולי ויפיק ממללי
B	b	4	הוא ישמעה קולי ויפיק ממללי
מבנה השורה השלישית
C(A)	c	4	גלי למצפונך לראשי מחנך
	C	4	גלי למצפונך לראשי מחנך
	c'	4	גלי למצפונך לראשי מחנך
	d(a)	משקל חופשי למרות שמעוגן במשקל בתווים	ועשי רצון קונך ולשמו הללי

## מלודיה **סולם:** דו מינור **קו מלודי:** מורכב בעיקר מצעדים של סקונדות שאליהן מצטרפות פרימות. מה שמבליט מאוד את הקוורטה היחידה במשפט b ואת הקוורטה והטרצה היחידות שנמצאות במשפט c. **כיווניות:** הקו המלודי במשפטים a ו b הוא גל אחד רחב שמתחיל בעלייה ומסתיים בירידה. במשפט b הקו המלודי הוא בעל אופי סקוונציאלי חזרתי והוא מורכב מרצף של מוטיבים גליים. משפט c בנוי ממוטיב חוזר המתחיל בקפיצה של קוורטה אך ממשיך ברצף פרימות. משפט d הוא בעל כיווניות עולה, מתחיל ברצף פרימות וקופץ בקוורטה ומשם לטרצה אל צליל השיא של המלודיה שוהה בו ואחר כך חוזר עליוו מספר פעמים ברצף ומשם חזרה למלודיה של חלקו השני של משפט a. **מקצב ומשקל:** הלחן לפיוט הוא בעל מקצב מדוד ומשקל קבוע למעט בחלק C בו מתבצעים חילופי משקל ובמשפט d(a) השירה במשקל חופשי ובמקצב לא מדוד (למרות שבתיווי אורגנו התווים על פי מקצב מדוד ומשקל נתון). זו גם הסיבה שמומלץ לשיר את המשפט הזה כסולו.