רקע על כתיבת השיר

האגדה מספרת שאת השיר שירבט מיכה שטרית על מפית בבית קפה בו ישב יחד עם לאה שבת באחד מימי מלחמת לבנון הראשונה. הוא ביקש להשליך את המפית לפח אך לאה מנעה זאת ממנו וביקשה להלחין את השיר. שלומי שבת, אחיה של לאה שבת, ביצע את השיר והוא הפך ללהיט ענק, זכה בהמשך לאינספור ביצועים והפך להמנון לעוז הרוח האנושית. ניתן לומר שהשיר שינה את חייו של שלומי שבת, שבעקבות ההצלחה איתו חזר סופית לארץ.

מאפיינים טקסטואלים

• השיר עוסק ברוח האנושית ובכוחה לשנות ולהשפיע, באדם היחיד ובעוצמה המפעמת בו לפעול באמצעות המילים והדיבור ולא בכוח הזרוע.
• השיר מורכב משני בתים בעלי טקסט משתנה במבנה פואטי זהה ושני פזמונים הזהים בטקסט ובלחן.
• השיר כתוב בגוף ראשון יחיד.
• שני הבתים בנויים בצורה כזו ששלוש השורות הראשונות שלהם עוסקות ב״אני״ וביכולת שלי כפרט לשנות ולהשפיע, ואילו שלוש השורות האחרונות שלהם עוסקות באינטרקציה של אותו ״אני״ עם החברה, עם העולם החיצוני.
• בחלקו הראשון של הפזמון, מצטרפים אל האני גם ה״את״ המסמל אדם קרוב כלשהו, ומצטרף גם ״האל שלצדי״ המסמל כוח עליון כלשהו התומך מבחוץ. החלק השני של הפזמון חוזר להתמקד ב״אני״.

מאפיינים מוזיקליים

• בתי השיר בנויים משני חלקים בהם חוזרת אותה המנגינה בדיוק בטקסט שונה.
• פזמוני השיר בנויים גם הם משני חלקים בעלי לחן שונה.
• מבחינה ריתמית, השיר שופע בסינקופות, בעיקר בפזמון.