אודות השיר

המלחין הגרמני פליקס מנדלסון (1809 - 1849) הלחין את מילותיו של המשורר הגרמני היינריך היינה (1797 - 1856) לקול ולפסנתר, ויצר ליד - שיר אמנותי בשפה הגרמנית.

מאפיינים טקסטואלים

הטקסט נכתב במקור בגרמנית ותורגם על ידי לאה גולדברג לעברית. קיימים בעברית מספר תרגומים נוספים לשיר.

הטקסט מורכב משני בתים השומרים על מבנה פואטי זהה: ארבע שורות עם חריזה. החריזה בתרגום העברי היא סורגת - שורה ראשונה חורזת לשלישית, ושורה שנייה חורזת לרביעית, כך בשני בתי השיר. בטקסט המקורי בגרמנית, החריזה בבית השני סורגת גם היא, אך בבית הראשון היא צמודה - שורה ראשונה חורזת לשנייה, ושורה שלישית חורזת לרביעית.

בשיר עושה המשורר היינה הקבלה בין הולדתו ופריחתו של שיר לבין עונת האביב המסמלת לידה, פריחה והתחלה חדשה. בבית הראשון הוא מתאר את השיר הזורם בנפשו, אותו הוא שולח אל המרחב. בבית השני הוא מכוון את השיר אל הפריחה שבגינה, ובאופן ספציפי יותר אל השושנה, כאילו רוצה להפגיש ביניהם - בין השיר שזה עתה פרח מתוכו, לבין השושנה שזה עתה פורחת לה בגינה.

עיסוקו של המשורר בתהליך הכתיבה והיצירה כמו גם בטבע ובעונות השנה, אופייני מאוד לרוח התקופה הרומנטית בה חי ופעל היינה.

מאפיינים מוזיקליים

כל אחד מהבתים בנוי ממשפט מוזיקלי אחד המורכב משני חלקים: החלק הראשון - תיבות 1-4, החלק השני - תיבות 5-9. החלק הראשון נשאר כולו על הטוניקה, ואילו החלק השני חורג אל הדומיננטה של הדרגה ה-ii ולבסוף מסתיים בקדנצה אותנטית מושלמת על הטוניקה.

חוסר הסימטריה הנוצר בשיר בין החלק הראשון בן 4 התיבות לבין החלק השני בן 5 התיבות, יוצר עניין ושובר את הציפייה.

בליווי הפסנתר יש תנועה מתמדת של חלקי 16 שאיננה נפסקת להוציא בסיום הקדמת הפסנתר ובסיום השיר.

התאמת המנגינה למילות השיר היא ברובה סילבית - לכל הברה בטקסט מותאם צליל אחד במנגינה.

מבחינה ריתמית, השיר מבוסס אך ורק על ערכים ריתמיים של שמיניות ורבעים.